אדוארד המודה

אדוארד המודה
Ēadƿeard Andettere
Eduard the Confessor

המלך אדוארד המודה והרולד גודווינסון בווינצ'סטר, סצנת הפתיחה מתוך שטיח באייה
לידה	1004 אייסליפ , ממלכת אנגליה
פטירה	5 בינואר 1066 (בגיל 62 בערך) לונדון, ממלכת אנגליה
מדינה
מקום קבורה	מנזר וסטמינסטר, לונדון
השכלה	The King's School Ely
בת זוג	אדית מווסקס
שושלת בית וסקס
אב אתלרד השני אם אמה מנורמנדיה
מלך אנגליה 8 ביוני 1042 – 5 בינואר 1066 (23 שנים) → הארדיקאנוט הרולד השני, מלך אנגליה ←

אדוארד המודה (באנגלית עתיקה: Ēadƿeard Andettere, במובן של "מודה/מצהיר על אמונתו"; באנגלית: Eduard the Confessor;‏ 1004 – 5 בינואר 1066) היה מלך אנגליה מ-8 ביוני 1042 ועד מותו.

ביוגרפיה

אדוארד היה בנו השביעי של אתלרד השני, מלך אנגליה ובנה הבכור של אמה מנורמנדיה, אשתו השנייה ואחותו של ריצ'רד השני דוכס נורמנדיה. במהלך ילדותו הייתה אנגליה מטרה לפשיטות ויקינגיות ולפלישות המלכים הדנים, סוון הראשון, מלך דנמרק ובנו קנוט הגדול. ב-1013, כשפלשו הדנים לממלכת אנגליה וכבשו אותה, נמלטו אדוארד, אחיו אלפרד, והוריו, אמה והמלך אתלרד, לנורמנדיה, מולדתה של אמו. הם שבו לאנגליה לאחר מותו של סוון ב-1014, ואביו שב לכס המלכות. המלך אתלרד נפל למשכב ומת ב-23 באפריל 1016, ואחיו למחצה של אדוארד, אדמונד, ירש את כסאו, והמשיך להילחם בקנוט, בנו של סוון, עד שהובס ב-18 באוקטובר בקרב אסנדון (Assandun). לאחר מותו של אדמונד ב-30 בנובמבר 1016 הפך קאנוט למלך אנגליה. אדוארד יצא שוב לגלות עם אחיו ואחותו תחת חסותם של קרוביו בדוכסות נורמדיה, בזמן שהמלכה אמה, פעלה לכך שהשליטה האנגלו-סקסית על לונדון תימשך עד אשר יוסדרו נישואיה לקנוט, שהתקיימו ביולי 1017. יש הטוענים שנישואין אלה הצילו את חייהם של בניה, שכן קנוט, שפעל להיפטר מתובעים יריבים לכתר, ואף הורה להוציא להורג את אדוויג, בנו האחרון של אתלרד מאשתו הראשונה, חס על חייהם.

לאחר מותו של קנוט ב-1035 הוא הוריש את כל המקומות בהם שלט להארדיקאנוט, בנו מנישואיו לאמה, שמלך בדנמרק כ"קאנוט השלישי", אך בעת שהיה עסוק בענייני ממלכתו בדנמרק, אחיו למחצה, תפס הרולד קל-הרגליים את השלטון באנגליה.

ב-1036 הגיעו אדוארד ואחיו אלפרד לאנגליה, לאחר שקיבלו מכתב מאמם שבו ביקשה מהם לבוא לבקר אותה. אמה טענה מאוחר יותר כי המכתב מזויף ונשלח על ידי המלך הרולד, אך היסטוריונים מאמינים כי היא כנראה הזמינה אותם במאמץ להתמודד עם הפופולריות הגוברת של הרולד. אלפרד נלכד על ידי גודווין, רוזן וסקס, שהסגיר אותו לאנשיו של המלך הרולד. הוא סומא על ידי ברזל מלובן שננעץ בעיניו, ובהמשך מת מפצעיו. אדוארד נמלט ושב לנורמנדיה. רצח אחיו נחשב במידה רבה למקור האיבה שרחש אדוארד מאוחר יותר כלפי גודווין ומשפחתו.

ב-1041 שב אדוארד שנית לאנגליה, הפעם בהזמנתו של המלך הארדיקאנוט, שהיה אחיו-למחצה של אדוארד מצד אמו (אביהם של הארדיקאנוט ושל הרולד הראשון היה המלך קאנוט הגדול). במהלך שלטונו של הארדיקאנוט משלו השניים במשותף, ולאחר מותו בשנת 1042 ירש אדוארד את כס המלכות האנגלי כיורש של שתי השושלות (שני אחייניו של אדוארד, בניו של המלך אדמונד השני שקדמו לאדוארד בזכותם לירושה, היו בגלות).

מאחר ששהה שנים ארוכות בנורמנדיה, הייתה לאדוארד זיקה רבה לנורמנים. קשר זה היה לצנינים בעיני האצילים הסקסונים והדנים, ובעקבות זאת גדלה אופוזיציה אנטי-נורמנית, אותה הנהיג גודווין, רוזן וסקס, שבתו אדית נישאה לאדוארד ב-1045. מנישואים אלה לא נולדו לזוג ילדים, ויש הטוענים כי הנישואים כלל לא מומשו, בין אם בגלל נדר פרישות שאדוארד נטל על עצמו, הפרש הגילים המשמעותי (למעלה מעשרים שנה) בין בני הזוג, או האיבה שרחש המלך למשפחת אשתו.^{[דרוש מקור]}

ב-1051 ביקר יוסטס השני רוזן בולון אצל המלך, אך הביקור הוביל לעימות אלים בין אנשיו לבין אנשי דובר. גודווין לא הענישם, למרות דרישתו של אדוארד, ובעקבות זאת הגלה אותו אדוארד. שנה לאחר מכן שב גודווין לאנגליה בראש צבא, וכפה עליו להשיב לו את תאריו. הוא נפטר ב-1053, אך בנו, הרולד גודווינסון, צבר כוח רב אף יותר, והפך לאדם החזק ביותר לאנגליה מלבד המלך עצמו.

תהלוכת ההלוויה של אדוארד המודה לעבר כנסיית וסטמינסטר; סצנה מתוך שטיח באייה

ב-1066 מת אדוארד המודה ללא צאצאים, ובמשך תקופה ארוכה לאחר מותו היה הקדוש הפטרון של אנגליה. יורשו הקרוב ביותר, אדגר אתלינג, נכדו של אדמונד השני, היה אז בן ארבע-עשרה בלבד, והוויטנגמוט רצו במלך מבוגר דיו על מנת להגן על ארצם מפני פלישות. לפיכך נבחר הרולד גודווינסון, גיסו של אדוארד המודה, לרשת את כס המלכות.

ויליאם דוכס נורמנדיה, שביקר באנגליה בעת ששהה גודווין בגלות, טען כי אדוארד הבטיח לו את הכתר האנגלי לאחר מותו. החלטת מועצת המלך להכתיר את גודווינסון הביאו לפלישת ויליאם לאנגליה ולכיבושה בעקבות תבוסת גודווינסון בקרב הייסטינגס.

אדוארד המודה ידוע כמלך האנגלו-סקסוני הלפני-אחרון וכמלך האחרון של בית וסקס. הוא נודע כנוצרי אדוק וישר, ועל כן זכה לתואר "מוֹדֶה" (Confessor), דרגה נמוכה יחסית של קדוש. הכבוד הוענק לו על ידי האפיפיור אלכסנדר השלישי ב-1161. אדוארד קבור במנזר וסטמינסטר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדוארד המודה בוויקישיתוף

• אדוארד המודה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אדוארד המודה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אדוארד המודה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)